צ’ינקוואה טרה – שולחן בגן עדן

מנרולה, נוף מרטיט, של ים כחול שטוף שמש נעימה, שמלטפת בשלל צבעי הקשת, את הבתים הנשפכים מההר לים.

מנרולה, נוף מרטיט, של ים כחול שטוף שמש נעימה, שמלטפת בשלל צבעי הקשת, את הבתים הנשפכים מההר לים.

שקיעה כתומה וקסומה, שצבעה את הים לעת ערב, קבלה את פנינו ממש כמו בסינרומן דביק. ניחוח של ים מלוח ודגים טריים, שנצלו על גריל עם שום ורוזמרין, הכה באפינו ברגע שירדנו מהרכבת ממילאנו, לרציף של עיירת הדייגים הקטנה בריביירה האיטלקית. הסתכלנו זה על זה כלא מאמינים, הגענו לגן עדן. שנים התבוננתי בערגה, בצילומים של חמשת עיירות הדייגים שנקראות Cinque Terre (חמש אדמות) וחלמתי לטייל באזור. בצילומים העיירות נראו סוראליסטיות, אסופה של בתים צבעוניים, תלויים כמו על בלימה, על סלע הררי שנושק לים מצד אחד ולטרסות מוריקות מהצד השני. וממש כמו בצילומים הנוף הנפרש מולנו היה מהפנט.

טפסנו במעלה הרחוב הראשי, גוררים את המזוודות, עד לצימר שלנו במעלה ההר. לעיירה לא נכנסות מכוניות, כי היא בנויה כולה מסמטאות צרות ותלולות, ובצידי הרחוב הראשי חונות סירות דייגים צבעוניות במקום רכבים. בבקר כשיצאנו לחקור את הסביבה הקרובה, גילינו נוף מרטיט, של ים כחול שטוף שמש נעימה, שמלטפת בשלל צבעי הקשת, את הבתים הנשפכים מההר לים. הפעם ירדנו ברחוב הראשי, ירידה תלולה לכיוון הים, את ריח צליית הדגים בערב, החליף ניחוח עז של ענבים תוססים. ליד הכניסה לבתים, הונחו סלים עמוסים בענבים בשלים, שמהם מכינים המקומיים, וינו פרימיטיבו (יין פשוט ביתי). על המזח הקטן, פרקו הדייגים המקומיים, שחזרו מהדייג מוקדם בבקר, את הדגים הטריים המפרפרים ברשתות.

קורנליה, נגלית למטייל כמחזה בלתי יאומן, הבתים הצבעוניים פרושים על צוק שנראה כמו מרפסת תלויה על הים.

קורנליה, נגלית למטייל כמחזה בלתי יאומן, הבתים הצבעוניים פרושים על צוק שנראה כמו מרפסת תלויה על הים.

בילינו שבעה ימים מלאי הרפתקאות, בסיורים בחמשת העיירות שמרכיבות את ה – Cinque  Terre בחבל ליגוריה,  Monterosso, Vernazza, Corniglia, Riomaggiore, Manarola  . העיירות מחוברות זו לזו בשבילי הליכה, ברמות קושי שונות וכל האזור הוא שמורת טבע מדהימה ביופייה. לחובבי הליכה, כל השבילים מסומנים ונוחים לצעידה. אנחנו בחרנו לטייל בשבילים למתחילים, קלים מאוד גם לילדים, סופי, בתנו הייתה אז רק בת ה- 9 נהנתה מהטיולים ברגל בשבילים ולא התקשתה כלל. בכל הליכה כזאת, נהינו מטבילה מרעננת בים (גם באביב ובסתיו מספיק חם כדי לשחות למרות שמי הים קפואים). החופים בעיירות סלעיים וכולם מתחרדנים כאן על הסלעים שהתחממו לאור השמש.

כל האזור הוא שמורת טבע, במהלך הצעידה, נתקלנו במטיילים עם תינוקות על גבם ומבוגרים שעשו את המסלולים היותר קשים ומאתגרים. השבילים בהם טיילנו, נחשבים גם ליפים במיוחד, בזכות הנוף המרבים של הים, הנשקף לכל אורך ההליכה וההפתעות הנעימות הצופות למסיירים. באזור קיימת גם רשת ענפה של שבילי הליכה בהרים, לאורך הטרסות העולות ויורדות לכל עיירה. שבילים אלה, נחשבים לקשים ומיועדים למיטיבי לכת ומקצוענים. כדי לטייל בשבילים בין חמשת העיירות, צריך לרכוש כרטיסים, ממשרדי שמורת הטבע של צ’ינקוואה טרה, הממוקמים ברציפי תחנות הרכבת בעיירות. כדאי לקנות כרטיס משולב, של כמה ימים, או כרטיס שבועי, המקנה אפשרות כניסה לשביל ההליכה, בשילוב נסיעה ברכבת המקומית. חשוב להצטייד בציוד מתאים להליכה, נעלי הליכה סגורות, תיק עם ציידה לדרך, כובע, בגד ים חובה וכמובן הרבה מים לשתייה. כדאי לטייל בשבילים כל שביל ביום אחד, שבילים קצרים אפשר לעשות הלוך וחזור ברגל ולא לפספס סיור בכל עיירה. אחרי טיול בשבילים ארוכים יותר ובעיירות מרוחקות יותר, כדאי לחזור ברכבת המקומית (מרחק נסיעה בין עיירה לעיירה בין 5 ל- 15 דקות) או בסירה מעבורת העוברת בין העיירות (למעט קורניליה שאין לה מזח לסירות גדולות).

ברחוב ראשי של מנרולה, חונות סירות דייגים לצידי הבתים, המסעדות והטרטוריות,

ברחוב ראשי של מנרולה, חונות סירות דייגים לצידי הבתים, המסעדות והטרטוריות.

צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-525---Copyצינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-521

במנרולה, ליד הכניסה לבתים, הונחו סלים עמוסים בענבים בשלים, שמהם מכינים המקומיים וינו פרימיטיבו.

במנרולה, ליד הכניסה לבתים, הונחו סלים עמוסים בענבים בשלים, שמהם מכינים המקומיים וינו פרימיטיבו.

כל האזור הוא שמורת טבע מדהימה ביופייה. לחובבי הליכה, כל השבילים מסומנים ונוחים להליכה.

ממנרולה לקורניליה, שביל שנראה שאילו הוא תלוי בקצה הצוק, בדרך אפשר לרדת במדרגות אבן תלולות חצובות בסלע או בסולמות חבלים לחופים פרטיים ומפרצונים קטנים בים. אפשר גם לעצור באחת מפינות לפיקניק.

עשינו הליכה בשבילים כל יום כמה שעות, שחינו במים קפואים, לכן פיצינו את עצמינו בארוחות איטלקיות דשנות בטרטוריות מקומיות, פוקצ’ריות, או בפיקניקים שערכנו אחרי שליקטנו את המטעמים במעדניות. המטבח הליגורי הטיפוסי, נחשב למטבח עני, או כפי שמכנים אותו  קוצ’ינה פוברה. מבשלים את מה שנתן הים, או מה שגדל בעונה בטרסות המקיפות את האזור, הלוואי עלינו כל יום מטבח עני שכזה. בבקר נתקלנו בדייג המקומי שפרק את הרשתות שלו, דיונון חלקלק שפרפר טרי על מרצפות המזח ואנשובי כסופים בגודל של אגודל, שכשכו בתוך דלי. אלו היו בין שלל ברכת הים שהעלה בחכתו. “אני מעלה אותם לטרטוריה של בילי”, הוא הסביר בחיוך בישני. את האנשובי פגשנו שוב בארוחת הערב כמנת אנטיפסטי, של אנשובי טריים כבושים במלח ים, לימון ושמן זית פירותי. הדיונון שנסחט ממנו הדיו השחור, הפך לפסטה “נרו די פרוטי די מרה” (פסטה שחורה עם פירות ים). ספגטי ארוכים שחורים הוקפצו במחבת עם מולים, קונכיות, שרימפס, דיונון וקבלו ליטוף של שום, רוטב עגבניות טרי ושמן זית.

 

השבילים בהם טיילנו תלויים בין הים ליבשה. וזה הנוף המרבים של הים הנשקף לכל אורך ההליכה.

השבילים בהם טיילנו תלויים בין הים ליבשה. וזה הנוף המרבים של הים הנשקף לכל אורך ההליכה.

סירות דייגים חונות ברחובות.

סירות דייגים חונות ברחובות.

צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-1318‏‏עותק-של-צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-652

דיונון טרי, חלקלק שפרפר על מרצפות המזח, בערב כבר יהפוך למנת פסטה נהדרת.

דיונון טרי, חלקלק שפרפר על מרצפות המזח, בערב כבר יהפוך למנת פסטה נהדרת.

צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-913

את האנשובי טריים שהדייג המקומי לכד בבקר, פגשנו שוב בארוחת הערב, כמנת אנטיפסטי, של אנשובי טריים כבושים במלח ים, לימון ושמן זית פירותי.

את האנשובי טריים שהדייג המקומי לכד בבקר, פגשנו שוב בארוחת הערב, כמנת אנטיפסטי, של אנשובי טריים כבושים במלח ים, לימון ושמן זית פירותי.

פוקצ'ה מעוטרת בעגבניות ופסטו.

פוקצ’ה מעוטרת בעגבניות ופסטו.

פיצה אנשובי וזיתים.

פיצה אנשובי וזיתים.

במנרולה במעלה העיירה, אימצנו הטרטוריה של בילי שכל המקומיים נוהרים אליה. הנוף מהמרפסת שלה, שמשקיף על כך העיירה והמפרץ משגע.

במנרולה במעלה העיירה, אימצנו הטרטוריה של בילי שכל המקומיים נוהרים אליה. הנוף מהמרפסת שלה, שמשקיף על כך העיירה והמפרץ משגע.

במנרולה במעלה העיירה, אימצנו הטרטוריה של בילי שכל המקומיים נוהרים אליה, זו שהדייג המקומי מספק לה כל יום דגים טריים. המסעדה פתוחה לארוחות בקר, צהריים וערב. הנוף מהמרפסת שלה, שמשקיף על כך העיירה והמפרץ משגע. התפריט של המסעדה מתבסס על ברכת הים ועל מנות נדיבות של פסטות טריות שמכינים בצורה מסורתית בעבודת יד. כמנהג המקומיים התאהבנו במנת פירות הים והדגים הפריכים המטוגנים, “פריטו מיסטו” (מטוגן מעורבב). בכל יום לא ויתרנו וטעמנו מנות פסטה שונות ברטבים של פירות ים, פסטו, פטריות פורצ’יני או ברוטב לובסטר עשיר.

Trattoria dal BillyVia Rollandi, 122,  Manarola

בורנצה אכלנו ארוחת צהריים בגמברו רוסו (השרימפס הורוד) אליה שלחו אותנו המארחים האיטלקים שלנו. המסעדה יושבת בכיכר קטנה במפרץ הרחב של העיירה על שפת הים. מסביב לכיכר ובמרכזה עוגנות סירות דייגים קטנות וצבעוניות. מסביב פזורות עוד מסעדות מקומיות, שהשולחנות שלהם נשפכים בעליצות לתוך  הרחבה הגדולה הגובלת בחוף. אכלנו פסטה רחבה עם עגבניות ואנשובי שטבעה ברוטב שמן זית ולימון והתענגנו על רביולי ברוטב ערמונים וכמובן פסטה עם פסטו מקומי ירוק וזרחני.

Gambero Rosso – Piazza Marconi 7, Vernazza

צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-1104

שביל ההליכה שבין מנרולה לקורניליה, שנראה שאילו הוא תלוי בקצה הצוק, יותר פראי משביל האוהבים אבל נוח להליכה ואורכו כשעה וחצי.

צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-845צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-307

שבילי הליכה בין העיירות לאורך חוף הים:

מרימג’יורה למנרולה, “שביל האוהבים” אולי המפורסם ביותר באזור. זה שביל ישר, מרוצף ונוח להליכה של כחצי שעה על רכס ההר שנושק לים עם נוף יפיפה ועוצר נשימה. ברימג’יורה  כדאי לעצור בבית הקפה והמסעדה ממש בירידה מהשביל. המסעדה שתלויה על הצוק ונראית כאילו היא צפה על פני הים ולהתפעל מהנוף. בעיירה הקטנה מפרץ נוח לשחייה, רחוב ראשי מנוקד במסעדות ובתי קפה ובראשה טירה עתיקה ששווה לטפס עליה דרך הסמטאות הצרות והמדרגות התלולות. הנוף מלמעלה בלתי נשכח.

מרימג'יורה למנרולה, "שביל האוהבים" אולי המפורסם ביותר באזור. זה שביל ישר, מרוצף ונוח להליכה של כחצי שעה על רכס ההר שנושק לים עם נוף יפיפה ועוצר נשימה.

מרימג’יורה למנרולה, “שביל האוהבים” אולי המפורסם ביותר באזור. זה שביל ישר, מרוצף ונוח להליכה של כחצי שעה על רכס ההר שנושק לים עם נוף יפיפה ועוצר נשימה.

מסורת רומנטית, זוגות תולים על הגדר ב"שביל האוהבים", מנעולים וזורקים את המפתח לים.

מסורת רומנטית, זוגות תולים על הגדר ב”שביל האוהבים”, מנעולים וזורקים את המפתח לים.

ברימג'יורה כדאי לעצור בבית הקפה והמסעדה ממש בירידה מהשביל. המסעדה שתלויה על הצוק ונראית כאילו היא צפה על פני הים ולהתפעל מהנוף.

ברימג’יורה כדאי לעצור בבית הקפה והמסעדה ממש בירידה מהשביל. המסעדה שתלויה על הצוק ונראית כאילו היא צפה על פני הים ולהתפעל מהנוף.

ממנרולה לקורניליה, שביל שנראה שאילו הוא תלוי בקצה הצוק, יותר פראי משביל האוהבים אבל נוח להליכה ואורכו כשעה וחצי. בדרך אפשר לרדת במדרגות אבן תלולות חצובות או בסולמות חבלים לחופים פרטיים ומפרצונים קטנים בים. אפשר גם לעצור באחת מפינות הפיקניק הרומנטיות החבויות, להסב סביב שולחן עץ וספסלים וליהנות מיין צונן, פוקצ’ה טרייה, נקניקים או גבינות אותם אפשר לקנות במעדנייה בעיירה. מנרולה זו עיירה קטנה הכי שקטה בין העיירות, בתחתית העיירה מפרץ שבו אפשר לשחות ולתפוס שמש ורחוב ראשי אחד שבו חונות סירות לצידי מסעדות, טרטוריות, פוקצ’ריות, מעדניות וכמה חנויות מזכרות. העיירה קורניליה (לא מבטאים את ה – g ) נגלית למטייל כמחזה בלתי יאומן, הבתים הצבעוניים פרושים על צוק שנראה כמו מרפסת תלויה על הים. המקום נראה כל כך מבודד שקשה לתאר שאפשר להגיע אליו. אכן, כדי להגיע לעיירה תצטרכו לעלות 365 מדרגות אבן רחבות ותלולות כ – 15 דקות עליה למרכז העיירה. אבל זה שווה, הנוף מהפנט והחוויה בלתי נשכחת. לעצלנים יש שרות מיניבוס שאוסף את הנוסעים מתחנת הרכבת ומוריד בכיכר הראשית של העיירה. כאן כדאי ללכת לאיבוד בסמטאות המקסימות, להציץ בחנויות הקטנות, להצטייד באוכל טוב באחת המעדניות ולרדת לחוף הים. שאליו יורדים מצידה השני של העיירה שוב ב- 365 מדרגות.

מקורניליה לורנצה, השביל הופך לפראי יותר וההליכה מעט יותר קשה, באורך של שעה וארבעים דקות. בדרך יש ירידות תלולות ועליות תלולות בדרך מסולעת, לעיתים גם חלקה. הוא יותר מעניין כי משלב הליכה לאורך שביל שמשקיף לים עם הליכה בחורש ים תיכוני סבוך ומוצל. ורנצה היא עיירה שוקקת ובמפרץ הרחב שלה יש חוף ים קטן חולי וסלעי שסביבו בתוכו עוגנות סירות דייגים קטנות. מסביב מפוזרות מסעדות מקומיות, שהשולחנות שלהם נשפכים בעליצות לתוך  הרחבה הגדולה הגובלת בחוף. בטרטוריות מגישים אוכל ליגורי אותנטי המבוסס על הרבה דגים, במיוחד אנשובי וסרדינים, פירות ים ופסטות. הרחוב הראשי של העיירה מנוקד בצפיפות בבתי קפה קטנים, מעדניות המוכרות דליקטסים של האזור, פיצריות וגלידריות.  אי אפשר שלא לטעום ולהתרענן בג’לטו איטלקי צונן או לתפוס סלע המשקיף לים ולכרסם פוקצ’ה רכה מתובלת בעגבניות, פסטו בזיליקום ואנשובי. בראש העיירה טירה עתיקה מתקופת ימי הביניים.

ורנצה, היא עיירה שוקקת ובמפרץ הרחב שלה יש חוף ים קטן חולי וסלעי שסביבו בתוכו עוגנות סירות דייגים קטנות.

ורנצה, היא עיירה שוקקת ובמפרץ הרחב שלה יש חוף ים קטן חולי וסלעי שסביבו בתוכו עוגנות סירות דייגים קטנות.

צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-600

בורנצה אכלנו ארוחת צהריים בגמברו רוסו (השרימפס הורוד) אליה שלחו אותנו המארחים האיטלקים שלנו.

בורנצה אכלנו ארוחת צהריים בגמברו רוסו (השרימפס הורוד) אליה שלחו אותנו המארחים האיטלקים שלנו.

מורנצה למונטרוסו (ההר האדום) זה גם שביל פראי יותר ובדרך יש ירידה תלולות מכיוון ורנצה לקראת סוף הדרך למונטרוסו, גם אורכו כשעה וארבעים דקות. העיירה עצמה הכי גדולה בין חמשת עיירות האזור ובעלת חופי רחצה גדולים בסגנון הטיפוסי לריביירה האיטלקית. כאן תמצאו בוטיקים קטנים של מעצבים איטלקיים, חנויות מזכרות, מסעדות,  בתי קפה, פיצריות וגלידריות פרוזות בסמטאות העיר העתיקה ולאורכו של חוף הים. בעיירה חופי רחצה פרטיים שגובים אליהם מחירי כניסה מופקעים וגם חופים ציבוריים צמודים. זו גם העיירה היחידה המשופעת בבתי מלון ומרגישה תיירותית יותר מבין החמישה. בעיר העתיקה סמטאות ציוריות וכנסייה עתיקה ושפע של חנויות בוטיק קטנות של קרמיקה מקומית, מעדנים ליגוריים כגון פסטו, אנשובי מומלחים, צלפים, לימונצ’לו ויין לבן האופייני לאזור.

מונטרוסו, העיירה הכי גדולה בין חמשת עיירות האזור ובעלת חופי רחצה גדולים בסגנון הטיפוסי לריביירה האיטלקית.

מונטרוסו, העיירה הכי גדולה בין חמשת עיירות האזור ובעלת חופי רחצה גדולים בסגנון הטיפוסי לריביירה האיטלקית.

צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-544

צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-877צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-506

הבזיליקום הוא תבלין מאד אופייני לאיזור, אבל כאן הוא צומח ארומאטי במיוחד ועדין מאוד בעל עלים קטנטנים. ממנו עושים רוטב פסטו בעל גוון ירוק זרחני.

הבזיליקום הוא תבלין מאד אופייני לאזור, אבל כאן הוא צומח ארומטי במיוחד ועדין מאוד בעל עלים קטנטנים. ממנו עושים רוטב פסטו בעל גוון ירוק זרחני.

דיג האנשובי הוא הדיג הנפוץ ביותר בליגוריה. טעמנו הרבה אנשובי בכל צורת בישול אפשרית.

דיג האנשובי הוא הדיג הנפוץ ביותר בליגוריה. טעמנו הרבה אנשובי בכל צורת בישול אפשרית.

צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-380צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-721צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-729

טיולים בסירה:

לכל העיירות למעט קורניליה מעגן לסירות ושרות של מעבורת המקשרת בין העיירות. אסור לפספס את התענוג של שייט בין העיירות השונות. הנוף מהים לא פחות מרשים מהנוף הנגלה משבילי ההליכה. בדרך תתקלו בסירות דייגים אותנטיות, מפרשיות וחופי רחצה סודיים של המקומיים. כדאי להקדיש יום שלם של שיט בין עיירה לעיירה בשילוב של סיור בכל עיירה או עצירה להתרעננות, גלידה, קפוצ’ינו ושחייה בים. משרדי המעבורת המשרתת את האזור נמצאים במזחים של כל עיירה. לעיתים המשרדים מאולתרים כמו בורנצה,  אז אל תתפלאו למצוא במקום משרד, זוג מאמות איטלקיות שמנמנות יושבות על כסאות מתקפלים בשמש, משחקות קלפים ומוכרות כרטיסים למעבורת.

טיולים ברכבת:

לכל עיירה יש תחנת רכבת מקומית ושרות רכבות אזורי שמקשר בין עיירה לעיירה. במשרד הרכבת או משרדי שמורת הטבע צ’ינקוואה טרה אפשר לקנות כרטיסים ולקבל דף מעודכן לאותו שבוע המפרט מתי יוצאת הרכבת מכל עיירה ואת אורך הנסיעה (בין 5 עד 15 דקות בין עיירה לעיירה). התחנות ממוקמות במרכז העיירות וקל לרדת ולטייל בעיירה ואחר כך להמשיך לעיירה הבאה. הרכבת זו גם דרך נהדרת לבקר בפנינה של ליגוריה, העיירה היפיפיה Portofino , אליה נמלטים לחופשה כל היפים והיפות.

הרכבת זו גם דרך נהדרת לבקר בפנינה של ליגוריה, העיירה היפיפייה Portofino , אליה נמלטים לחופשה כל היפים והיפות.

הרכבת זו גם דרך נהדרת לבקר בפנינה של ליגוריה, העיירה היפיפייה Portofino , אליה נמלטים לחופשה כל היפים והיפות.

פורטופינו פנינה ציורית.

פורטופינו פנינה ציורית.

קיווי מטפס בבוסתן אורגני במנרולה.

קיווי מטפס בבוסתן אורגני במנרולה.

טרסות ירוקות, אורגניות בעיירה בהם מגדלים פירות וירקות עונתיים.

טרסות ירוקות, אורגניות בעיירה בהם מגדלים פירות וירקות עונתיים.

צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-1431צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-1440צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-1444

במעלה הרחוב הראשי של מנרולה, אישה נושאת סל תפוחים טריים, שזה רק נקטפו.

במעלה הרחוב הראשי של מנרולה, אישה נושאת סל תפוחים טריים, שזה רק נקטפו.

הפרלמנט של מנרולה, יושב בפתח הגלידרייה המקומית המעולה.

הפרלמנט של מנרולה, יושב בפתח הגלידרייה המקומית המעולה.

IMG_2862IMG_2860

צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-1407---Copyצינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-831צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-719

איפה נמצא:  העיירות של צ’ינקוואה טרה, Cinque Terre נמצאות בליגוריה  LIGURIA, מחוז המתפרש על חופי צפון מערב איטליה, “הריביירה האיטלקית”. גובל בצרפת במערב ובטוסקנה. במזרח בירת המחוז היא העיר, ג’נובה GENUA.

איך מגיעים: ממילאנו משדה תעופה מלפנזה, בשרות אוטובוס “מלפנזה אקספרס”, לתחנת רכבת סטצ’יאונה סנטרלה, תחנת הרכבת הראשית של מילאנו. משם לצינקוואה טרה נסיעה של 3.5 שעות ברכבת.

איך מסיירים בין העיירות: לא מומלץ להגיע לאזור ברכב שכור וגם לא כדאי. הכבישים בדרך תלולים מאוד וקשים לנהיגה. אין אפשרות להיכנס עם הרכב לתוך העיירות. מי שכן בוחר להגיע לאזור ברכב, ישאיר את הרכב בחניון במעלה העיירות. מטיילים ברגל, ברכבת מקומית ובסירות.

טיולים רגליים: מידע על מסלולי הליכה בפארק 5 טרה.

לינה: בכל העיירות יש שפע של צימרים ומקומות אירוח בסגנון B&B  למעט העיירה מונטרוסו שבה תמצאו גם בתי מלון. כדאי לבחור ללון בצימרים או חדרים פרטיים בעיירות הקטנות יותר. רוב המקומות ממוקמים בתוך הסמטאות הציוריות של העיירות ממש בין בתי המקומיים, כך אפשר לחוש ולחיות יותר את החיים האותנטיים של המקום לפי עיירות. קחו שחשבון שרוב החדרים או הדירות נמצאים במעלה העיירה, רובם צופים על נוף מרהיב של הים או הטרסות, את המזוודות תצטרכו לגרור במעלה מדרגות וסמטאות תלולות כי אין גישה למכוניות בעיירה. רבים מהצימרים מצוידים במטבחון קטן עם מקרר שבו אפשר לבשל ארוחות קלות. אבל משפע המסעדות, המעדניות והפיצריות למי נשאר זמן לבשל.

מלון בוטיק: זה ללא ספק אחד מהמלונות המקסימים באזור שמשופע בחדרי אירוח, צימרים, אך דל במלונות. לה טורטה,  La Torretta, מעוצב בסגנון וטעם איטלקי קלאסי וחולש כמו מבצר צלבני קטן על נוף קסום, בעיירה המנומנמת מנרולה. בבקר כשמתיישבים לקפוצ’יני קטן במרפסת המקורה המשקיפה על מרפץ הים הכחול, שאליו נשפכים בתים צבעוניים ושואפים מלוא הריאות את ניחוח הגלים, החיים נראים ורודים במיוחד. מבנה אבן עתיק שוחזר ושופץ והפך למלון בוטיק מקסים גם בזכות המיקום שלו, המלון הממוקם בתוך הסמטאות הציוריות ליד הכנסייה בין בתי המקומיים וכך אפשר לחוש ולחיות את החיים האותנטיים של המקום. בונוס נוסף הוא הנוף עוצר נשימה שנשקף מחדר השינה, ההפתעה מרגשת לנופשים בחדר עם הנוף לים.

שירות יעוץ למסלולים אישיים באיטליה:  אפרת פישביין , ששבה לארץ אחרי מגורים באיטליה (בן הזוג שלה איטלקי) ועל המסלולים האישיים שהיא תופרת לאזורים פופולריים וגם פחות מתוירים בארץ המגף, שמעתי מחברה. אחרי תחקיר על האזור הבנתי שאין הרבה מדריכי טיולים מפורטים על האזור בעברית, פניתי לפישביין להתייעץ לגבי הטיול. לאחר שיחה ראשונית קבלתי במייל טופס ובו שאלות לגבי הפרטים הטכניים של הטיול שלנו (מועדי טיסה וכדו’) וכן פרטים  לתכנון הטיול: אם כבר הייתם באיטליה, היכן הייתם ומה אהבתם; האם מטיילים עם ילדים, האזור בו הייתם רוצים לבקר; סוג הטיול המועדף עליכם; סוג מקום הלינה (מלון/ צימר וכוד); האם תרצו לבקר ביקבים או במוזיאונים; להגיע לפסטיבלים מקומיים ייחודיים; לאכול במסעדות מיוחדות; בשווקים, להיות במשחק כדורגל ועוד. אחרי כמה ימים קבלתי במייל מסלול טיול המותאם והתפור לנו אישית כולל טיפים על איטליה ואורחות החיים בה (מה כדאי לעשות וממה כדאי להימנע…), הסברים על סוגי המאכלים והיינות האופייניים לאזור הטיול שלכם, המלצות רבות כולל כתובות ולינקים לאתרים ברשת. כאילו התברכתי בחברה מקומית איטלקית שהרעיפה עלי מידע עדכני לפי טעמי האישי.  

נפרדים ממנרולה שטופה בשקיעה של זהב.

נפרדים ממנרולה שטופה בשקיעה של זהב.

‏‏עותק-של-צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-686

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוכן קולינרי ישראלי איכותי
powered by foody

8 תגובות בנושא “צ’ינקוואה טרה – שולחן בגן עדן

  1. אילנית זהריה

    מפורט ומעניין מאוד.
    חייבת לשבח את אפרת פישביין, השתמשנו בהמלצותיה
    פעמים כבר בנסיעות לאיטליה, בקבוצה של 8-10 מבוגרים, היה שווה כל אגורה , קלעה בול והמלצותיה פשוט מעולות.

    1. אפרת פישביין

      תודה אילנית. כיף לקרוא, והכתבה והתמונות ככ יפות! !
      ותודה נטשה על הפירגון! !

  2. ליטל

    תודה רבה על המידע המפורט והמעניין!
    אנחנו רוצים להגיע ממילאנו לטוסקנה ובדרך – לעבור בכפרים של צ’ינקוואה טרה ובפורטופינו.

    שאלות:

    1. האם שווה לבלות יום בשתיהם? או שזה קצת MORE OF THE SAME?
    2. האם כדאי להגיע ממילאנו עם רכבת לפורטופינו או צ’ינקוואה טרה ומשם להמשיך ברכבת לפירנצה? (דרך לה ספיצה) (לא רוצים להסחב מדיי עם הציוד אך גם לא רוצים לקחת סיכון ולהשאיר את הרכב בחניונים שלא לידינו).

    תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *