צ'ינקוואה טרה – שולחן בגן עדן

מנרולה, נוף מרטיט, של ים כחול שטוף שמש נעימה, שמלטפת בשלל צבעי הקשת, את הבתים הנשפכים מההר לים.

מנרולה, נוף מרטיט, של ים כחול שטוף שמש נעימה, שמלטפת בשלל צבעי הקשת, את הבתים הנשפכים מההר לים.

שקיעה כתומה וקסומה, שצבעה את הים לעת ערב, קבלה את פנינו ממש כמו בסינרומן דביק. ניחוח של ים מלוח ודגים טריים, שנצלו על גריל עם שום ורוזמרין, הכה באפינו ברגע שירדנו מהרכבת ממילאנו, לרציף של עיירת הדייגים הקטנה בריביירה האיטלקית. הסתכלנו זה על זה כלא מאמינים, הגענו לגן עדן. שנים התבוננתי בערגה, בצילומים של חמשת עיירות הדייגים שנקראות Cinque Terre (חמש אדמות) וחלמתי לטייל באזור. בצילומים העיירות נראו סוראליסטיות, אסופה של בתים צבעוניים, תלויים כמו על בלימה, על סלע הררי שנושק לים מצד אחד ולטרסות מוריקות מהצד השני. וממש כמו בצילומים הנוף הנפרש מולנו היה מהפנט.

טפסנו במעלה הרחוב הראשי, גוררים את המזוודות, עד לצימר שלנו במעלה ההר. לעיירה לא נכנסות מכוניות, כי היא בנויה כולה מסמטאות צרות ותלולות, ובצידי הרחוב הראשי חונות סירות דייגים צבעוניות במקום רכבים. בבקר כשיצאנו לחקור את הסביבה הקרובה, גילינו נוף מרטיט, של ים כחול שטוף שמש נעימה, שמלטפת בשלל צבעי הקשת, את הבתים הנשפכים מההר לים. הפעם ירדנו ברחוב הראשי, ירידה תלולה לכיוון הים, את ריח צליית הדגים בערב, החליף ניחוח עז של ענבים תוססים. ליד הכניסה לבתים, הונחו סלים עמוסים בענבים בשלים, שמהם מכינים המקומיים, וינו פרימיטיבו (יין פשוט ביתי). על המזח הקטן, פרקו הדייגים המקומיים, שחזרו מהדייג מוקדם בבקר, את הדגים הטריים המפרפרים ברשתות.

קורנליה, נגלית למטייל כמחזה בלתי יאומן, הבתים הצבעוניים פרושים על צוק שנראה כמו מרפסת תלויה על הים.

קורנליה, נגלית למטייל כמחזה בלתי יאומן, הבתים הצבעוניים פרושים על צוק שנראה כמו מרפסת תלויה על הים.

בילינו שבעה ימים מלאי הרפתקאות, בסיורים בחמשת העיירות שמרכיבות את ה – Cinque  Terre בחבל ליגוריה,  Monterosso, Vernazza, Corniglia, Riomaggiore, Manarola  . העיירות מחוברות זו לזו בשבילי הליכה, ברמות קושי שונות וכל האזור הוא שמורת טבע מדהימה ביופייה. לחובבי הליכה, כל השבילים מסומנים ונוחים לצעידה. אנחנו בחרנו לטייל בשבילים למתחילים, קלים מאוד גם לילדים, סופי, בתנו הייתה אז רק בת ה- 9 נהנתה מהטיולים ברגל בשבילים ולא התקשתה כלל. בכל הליכה כזאת, נהינו מטבילה מרעננת בים (גם באביב ובסתיו מספיק חם כדי לשחות למרות שמי הים קפואים). החופים בעיירות סלעיים וכולם מתחרדנים כאן על הסלעים שהתחממו לאור השמש.

כל האזור הוא שמורת טבע, במהלך הצעידה, נתקלנו במטיילים עם תינוקות על גבם ומבוגרים שעשו את המסלולים היותר קשים ומאתגרים. השבילים בהם טיילנו, נחשבים גם ליפים במיוחד, בזכות הנוף המרבים של הים, הנשקף לכל אורך ההליכה וההפתעות הנעימות הצופות למסיירים. באזור קיימת גם רשת ענפה של שבילי הליכה בהרים, לאורך הטרסות העולות ויורדות לכל עיירה. שבילים אלה, נחשבים לקשים ומיועדים למיטיבי לכת ומקצוענים. כדי לטייל בשבילים בין חמשת העיירות, צריך לרכוש כרטיסים, ממשרדי שמורת הטבע של צ'ינקוואה טרה, הממוקמים ברציפי תחנות הרכבת בעיירות. כדאי לקנות כרטיס משולב, של כמה ימים, או כרטיס שבועי, המקנה אפשרות כניסה לשביל ההליכה, בשילוב נסיעה ברכבת המקומית. חשוב להצטייד בציוד מתאים להליכה, נעלי הליכה סגורות, תיק עם ציידה לדרך, כובע, בגד ים חובה וכמובן הרבה מים לשתייה. כדאי לטייל בשבילים כל שביל ביום אחד, שבילים קצרים אפשר לעשות הלוך וחזור ברגל ולא לפספס סיור בכל עיירה. אחרי טיול בשבילים ארוכים יותר ובעיירות מרוחקות יותר, כדאי לחזור ברכבת המקומית (מרחק נסיעה בין עיירה לעיירה בין 5 ל- 15 דקות) או בסירה מעבורת העוברת בין העיירות (למעט קורניליה שאין לה מזח לסירות גדולות).

ברחוב ראשי של מנרולה, חונות סירות דייגים לצידי הבתים, המסעדות והטרטוריות,

ברחוב ראשי של מנרולה, חונות סירות דייגים לצידי הבתים, המסעדות והטרטוריות.

צינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-525---Copyצינקה-טארה-איטליה-ספטמבר-2008-521

במנרולה, ליד הכניסה לבתים, הונחו סלים עמוסים בענבים בשלים, שמהם מכינים המקומיים וינו פרימיטיבו.

במנרולה, ליד הכניסה לבתים, הונחו סלים עמוסים בענבים בשלים, שמהם מכינים המקומיים וינו פרימיטיבו.

כל האזור הוא שמורת טבע מדהימה ביופייה. לחובבי הליכה, כל השבילים מסומנים ונוחים להליכה.

ממנרולה לקורניליה, שביל שנראה שאילו הוא תלוי בקצה הצוק, בדרך אפשר לרדת במדרגות אבן תלולות חצובות בסלע או בסולמות חבלים לחופים פרטיים ומפרצונים קטנים בים. אפשר גם לעצור באחת מפינות לפיקניק.

להמשיך לקרוא

בוהו שיק בפוזיטנו

קישקשתא בכד ענק בכניסה לקאזה בונקור

קישקשתא בכד ענק בכניסה לקאזה בונקור

אנחנו מטפסים ב – 70 מדרגות אבן, במעבר צר בין בתים אבן צבעוניים בפוזיטנו, "עוד כמה מדרגות והגענו", מבטיחה לנו המארחת שלנו, סנדרה בונקור. והנה לפנינו בית מקסים שטוף לבן, מוקף בנוף הצוקים הגבוהים של פוזיטנו.

Casa Buonocore, בית אירוח, Boutique Bed & Breakfast של סנדרה, אנמריה ונינו, היה ביתם הפרטי מזה דורות. סנדרה נולדה בבית הזה, כשהיא החליטה להסב את המבנה לבית אירוח, היא נגשה לפרויקט בהרבה כבוד והערכה למורשת המשפחתית.

כמעט כל מה שנמצא מחוץ לחדרים נצבע בלבן בוהק

כמעט כל מה שנמצא מחוץ לחדרים נצבע בלבן בוהק

IMG_6139

מרפסת עם נוף הבתים הצבעונים בפוזיטנו

מרפסת עם נוף הבתים הצבעונים בפוזיטנו

להמשיך לקרוא

קנטטה ללימונים בין אמלפי לקפרי

שמים כחולים חייכו אלינו באמלפי

שמים כחולים חייכו אלנו באמלפי

IMG_6433

Sfogliatelle משולש עשוי שכבות פריכות של בצק דקיק במילוי קרם לימון.

סגרתי לא מעט פעמים את העיניים, בדרך המתפתלת מפוזיטנו לאמלפי, וואו איזו דרך. הנסיעה עוברת בכביש דו סטרי צר, ממש על גבול המצוק הגבוה, והחוויה גרמה לי לפרפרים בבטן. כשהגענו לעיירה, הייתי זקוקה להתרעננות עם כוס קפה ומאפה. התיישבנו בבית הקפה העתיק, ANDREA PANSA,  בר פטיסרי בן 100 שנה. בהתחלה חלקנו מאפה אחד של Sfogliatelle, משולש עשוי שכבות פריכות של בצק דקיק במילוי קרם לימון. אחרי שטעמנו, הזמנו אחד כזה לכל אחד וגם ממתקי הדרים מסוכרים טבולים בשוקולד מריר לדרך.

Pasticceria Pansa  Via Duca Mansone I

IMG_6425IMG_6438IMG_6429

להמשיך לקרוא

שמש צהובה בשמי פוזיטנו, ים כחול ובשם לימונים

עננים צפים בשמי פוזיטנו

עננים צפים בשמי פוזיטנו

וריח לימונים

וריח לימונים

רצועת החוף הקסומה של אמלפי, בדרום איטליה, תמיד הלכה עלי קסם מיוחד. בבקר שטוף שמש נעימה, התעוררתי לנוף המרהיב של העיירה פוזיטנו, הבנתי מיד, היכן טמון סוד הקסם של האזור. מכל מקום נשקף נוף ההררי, נושק אל מפרץ כחול ויפהפה של הים התיכון. העיירה עטופה בצוקים מאיימים, עליהם פזורים בתים צבעוניים ובוסתנים ריחניים של לימונים, הנתלים על המצוקים הגבוהים הנופלים לים. דרך החוף של אמלפי, שנמתחת לאורך 68 קילומטרים, מסורנטו לאמלפי, ועוברת בפוזיטנו, נחשבת לאחת מהדרכים היפות והמפותלות ביותר בעולם. נופים נפלאים של חופים בתוליים, צוקי הרים, שצונחים היישר אל מי הים הצלולים, בוסתנים וגנים ירוקים ועיירות ציוריות מהפנטים בזמן הנסיעה.

התמקמנו בפוזיטנו, שלטעמי זו העיירה הכי יפה באזור ומשם טיילנו לעיירות הקרובות ברצועת החוף, אמלפיראבלו והאי קפרי, אליו הפלגנו במעבורת מפוזיטנו ליום של חוויות.

IMG_5792IMG_6648

הכיפה המקושטת של המבנה הכנסייה המפורסם ביותר בעיירה, Chiesa di Santa Maria

הכיפה המקושטת של המבנה הכנסייה המפורסם ביותר בעיירה, Chiesa di Santa Maria

ממש כמו מסצנה בסרט, ״תחת שמי טוסקנה״, נגלה למבקרים שיורדים בכביש המפותל לעבר רצועת החוף של העיירה פוזיטנו, נוף עוצר נשימה. העיירה על בתיה הצבעוניים, ממוקמת במפרץ יפיפה ומטפסת גבוה להרים, שמגיעים כמעט עד לעננים. פוזיטנו, היא אחת מעיירות הנופש הרומנטיות ביותר באיטליה.

יצאנו לשיטוט בין הסמטאות והמדרגות התלולות של העיירה

יצאנו לשוטט בין הסמטאות והמדרגות התלולות של העיירה

IMG_5836

להמשיך לקרוא

ניו יורק לאכול, להסתחרר, להתאהב – חלק אחרון

IMG_2667

אני יכולה להגדיר את עצמי כ –  Down Town Girl, שנים גרתי בסוהו, השכונות הדרומיות של ניו יורק, נצרבו אצלי בזיכרון ובלב. כך שמבלי להפלות לרעה את האיסט וילג', אפ טאון, צ'יינה טאון וברוקלין, אלה נאספו לנספח אחרון. את הנהר חצינו לשוק דוכני האוכל בברוקלין Smorgasburg היה שווה בזכות הנוף, כל העיר מנצנצת על פני המים מהטיילת בברוקלין, כמו בסרט הוליוודי. כמובן גם היה מסחרר להסתובב בין עשרות הדוכנים בשוק, המבשלים אל פרסקו. לטעום את ה-צ'יפס הכי טעים בניו יורק, את הבאן, לחמנייה מעודה, שבביס אחד נמס בפה, פלפלים מתוקים מטוגנים,

Sauteed Shishito Peppers, שהיו הפתעה, המבורגר יפני עם לחמנייה עשויה מנודלס, לובסטר רול בלחמנייה רכה ושבבי קרח עם סירופ מתוק.

SAUTÉED SHISHITO PEPPERS: SUMMER'S BEST NEW BITE

Sauteed Shishito Peppers, summer's best new bite

IMG_2629IMG_2643IMG_2649

לובסטר רול בלחמניית Hot Dog וסלט קולסלאו

לובסטר רול בלחמניית Hot Dog וסלט קולסלאו

IMG_2628IMG_2626

קרחון בטעם של פעם. שבבי קרח ממותקים בסירופ פירות.

קרחון בטעם של פעם. שבבי קרח ממותקים בסירופ פירות.

שוק דוכני האוכל בברוקלין Smorgasburg  ביום שבת בפורט גרין וביום ראשון בוויליאמסבורג. כדאי להתעדכן במיקומי השווקים ובשעות באתר.

IMG_2164

להמשיך לקרוא

ניו יורק לאכול, להסתחרר, להתאהב – חלק רביעי צ'לסי

 

בבקר כיף להתחיל בהליכה, בפארק High Line Park המרחף בין הבניינים

בבקר כיף להתחיל בהליכה ב High Line Park המרחף בין הבניינים

IMG_0440

יום בשכונת צ'לסי, משאיר אותי תמיד נרגשת ועייפה, כי אני מנסה לדחוס כמה שיותר חוויות. זה מתחיל בבקר בהליכה, בפארק High Line Park המרחף בין הבניינים, לאורכה של צ'לסי, מרחוב 14 עד רחוב 34. פשוט נפלא, מוקדם בבקר, כשלא צפוף, להתהלך בין גינות הפרחים הענוגות, שנשתלו במקום פסי הרכבת הישנים. בהפסקת צהריים, אנחנו מסיירים בין המסעדות ודוכני האוכל  בשוק צ'לסי, מתלבטים מה לבחור לאכול מכל השפע. טוב, לובסטרים ופירות ים זו הבחירה שלי ולקינוח מאפים ממאפיה של שרה בט'. ממש בכניסה לשוק, אני לא יכולה לפספס, ביקור השראה בחנות האהובה עלי Anthropologie

להמשיך לקרוא

ניו יורק לאכול, להסתחרר, להתאהב – חלק שלישי נוליטה

                                                                     IMG_2087

נוליטה, הגובלת באיטליה הקטנה ובסוהו, עדיין נשארה לטעמי כמו בועה שפויה בדאון טאון, הכי שכונה קטנה שלא התמסרה למסחור של מותגי על ומגה רשתות. בליבה, גינה קהילתית סודית, בתי קפה היפסטרים, בוטיקים קטנים וכמה מוסדות גסטרונומיה ותיקים ששרדו מתור הזהב של Little Italy.

קשה לעמוד בפיתו הקאפקייקס והעוגות הגבוהות של המאפיה/בית קפה, ליטל קאפקייק בייקשופ.

קאפקייקס והעוגות הגבוהות של המאפיה ובית קפה, דה ליטל קאפקייק בייקשופ, אגדה אורבנית.

IMG_2050IMG_2048IMG_2070

אני יודעת שכולם משבחים את מאפיית מגנוליה, אבל אני מעדיפה את הקאפקייקס והעוגות הגבוהות של המאפיה ובית קפה, דה ליטל קאפקייק בייקשופ. ביס אחד בקאפקייס שוקולד עם קרם חמאה שוקולד וזה כמו לנגוס בענן מתוק.

The Little cupcake bakeshop 30 Prince St

להמשיך לקרוא

ניו יורק לאכול, להסתחרר, להתאהב – חלק שני שוק יוניון סקוור ופלטירון

IMG_0787

שוק האיכרים ביוניון סקוור, בשבילי זו תחנה חובה בניו יורק, בכל עונות השנה. אני עושה סיבוב מסביב לדוכני האיכרים בכיכר, טועמת, מצלמת כמובן, עומדת פעורת עיניים מול משטחי פירות היער או ארגזי העץ, עמוסים בצנוניות וסלקים בכל הצבעים. הכינו את האינטגרם. השוק פועל בימי שני, רביעי, שישי ושבת.

Union square greenmarket

IMG_0713IMG_6690-(1)_1IMG_2523IMG_4152_1IMG_2522IMG_4153-(1)_1IMG_0771

להמשיך לקרוא

ניו יורק לאכול, להסתחרר, להתאהב – חלק ראשון בסוהו

זאת ניו יורק City Of Dreams

זאת ניו יורק City Of Dreams

המונית הצהובה חוצה את הגשר ונוסעת ברחובות העמוסים של הדאון טאון בניו ירק לכיוון המלון שלנו בסוהו. הלב דופק מהתרגשות, יש לה לעיר הזאת השפעה מסחררת עלי. הרחובות המוכרים של סוהו, שהייתה לי לבית שנים רבות, גורמים לי לתחושה שהנה חזרתי הביתה. כשאני חוזרת לניו יורק, הפעם עם המשפחה, אחרי היעדרות ממושכת מדי, אני מודיעה להם שבתכנית לחרוש את השכונות האהובות עלי סוהו, נוליטה ונוהו, כך שלא נפספס שום הפתעות בדרך. בכל צעד יש משהו שמסקרן, מעניין ומושך כמו מזללה חדשה שכיף לשבת בה, לאכול ולבהות באנשים היפים שמסתובבים ברחוב. פיצרייה ותיקה, שמספקת את התשוקה לפחמימות מנחמות. בוטיקים של מעצבי על לצד רוכלים ברחוב, שמציגים אמנות שהייתה בקלות יכולה להיות מוצגת בגלריה או מאפיה אייקונית שהקאפקייקס בוויטרינה צורחות אמריקנה. בחריצות כדי לסרוק ולא לפספס את כל מה שקורה והתחדש בשכונות, אנחנו עולים ויורדים ברחובות שהם הלב של סוהו רחוב Prince ורחוב Spring ואחר כך חוצים את הרחובות המקבילים בגבולות המרובע של הרובע, עד רחובות West Houston מצד אחד ורחוב Grand  מהצד הדרומי.

IMG_0247

IMG_0208

פרנץ' טוסט, בייקון ומייפל ככה מתחילים את הבקר בבלתזר

פרנץ' טוסט, בייקון ומייפל ככה מתחילים את הבקר בבלתזר

IMG_0179
IMG_0223

להמשיך לקרוא